אאא

דף כד

*קדושה במעי הבהמה. *חטאת מעוברת שילדה.

א.  דין קדושה במעי הבהמה 1. מבכרת חולין ואמר מה שבמעיה זכר עולה יקרב עולה, ואם ילדה שני זכרים השני ימכר לצרכי עולה, ובחטאת שאמר ולדה יהא שלמים יקרב שלמים. 2. מותר להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם וזהו שלא בזמן ביהמ''ק, וקמ''ל דלא גזרינן שיטיל מום לאחר שיצא רוב ראשו משום דהא עדיפא מחשש שיכשל בגיזה ועבודה. 3. בהמת קדשים שילדה טומטום ואנדרוגינוס, אין קדושים למ"ד בהוייתן קדושים, ולמ''ד ממעי אמן קדושים חלה קדושה, ויליף דאסור לשנות עובר לקדושה אחרת מאמו שנאמר אך. 4. בעי באומר על הבכור שיהא עולה עם יציאת רובו, וכן באומר על הלקט עם נשירת רובו יהא הפקר, ופשטינן דלא חל דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין.

ב.   הפריש חטאת מעוברת וילדה הוי כהפריש לאחריות ומתכפר במי שירצה דקסבר אפשר לשייר את הולד, והשמועות 1. היא שלמים וולדה עולה הרי זה ולד שלמים, ותירץ תני הרי זו שלמים. 2. המשחרר ולד שפחה מעוברת זכתה לו, ש''מ עובר ירך אמו ולכן חל דהוי כמשחרר חצי עבדו וכר''מ דיצא לחירות ודלא כרבי יוחנן, ואין לומר דטעמיה משום אדם מתכפר בשבח ההקדש. 3. האומר לשפחה הרי את בת חורין וולדך עבד לריה''ג ולדה משוחרר שנאמר האשה וילדיה ולחכמים דבריו קיימים, להו''א פליגי בשיירו משוייר, ודחי דלכו''ע משוייר ולריה''ג משוחרר דהכי יליף מקרא. 4. השוחט חטאת ומצא בן ד' חודשים חי פליגי האם דינו כקדשים או כחולין, ומחלוקתם להו''א בשיירו משוייר, ולמסקנא אי ולדי קדשים מתקדשים בהוייתן או במעי אמן, או דקדוש רק בנתעברה ולבסוף הקדישה.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

א. דין קדושה במעי הבהמה (4)

ב. המפריש חטאת מעוברת וילדה, הדין והשמועות (4)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com