אאא

היום, י"ח בשבט, לפני 126 שנים, בשנת תרנ"ד, נולד בצפת התינוק אברהם זיידה הלר, בנו של ראש ישיבת חתם סופר ר' זאב הלר, נין לרב שמואל הלר רבה המפורסם של צפת.

אברהם, למד אצל גדול הדור הרידב"ז והוסמך להוראה על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק. עם פטירת אביו, התאחדו שתי הישיבות, רידב"ז וחתם סופר לישיבת חתם סופר-רידב"ז, והרב אברהם הלר התמנה לעמוד בראשם.

הרב הלר, בתחילת ימיו, נמנה על הישוב הישן, ושינה את השקפתו לישוב החדש ואף נמנה על רבני תנועת המזרחי בצפת.

העיר צפת בשנת 1943 (צילום: הנס פין HANS PIN, לע''מ)
העיר צפת בשנת 1943 (צילום: הנס פין HANS PIN, לע"מ)
הגדלה
מאה שערים, 1950 (צילום: SEYMOUR KATCOFF, לע''מ)
מאה שערים, 1950 (צילום: SEYMOUR KATCOFF, לע"מ)

בשיחה שערכתי עם עורך עיתון 'העדה' לשעבר, הרב שמואל חיים פפנהיים, חסיד של כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרון זצ"ל, נאמר לי שהאדמו"ר שהיה בן דודו של הרב הלר - זעם ביותר והתבטא ביטוים קשים עליו ואמר שהוא הרס את החינוך היהודי של צפת בכך שהעביר את בתי הספר מהחינוך של הישוב הישן לחינוך של תנועת המזרחי.

במרד הערבי בשנת 1938 ניצול הרב הלר מטבח שערכו מחבלים במונית שנסעה מחיפה לצפת.

כמו הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין, הרב הלר עסק בגיוס כספים לרכישת נשק לארגון ההגנה, ולימים זכה באות ההגנה על פועלו.

הולכי רגל בסמטאות צפת (צילום: הנס פין HANS PIN, לע''מ)
הולכי רגל בסמטאות צפת (צילום: הנס פין HANS PIN, לע"מ)
הגדלה
מאה שערים, 1978 (צילום: ELDAN DAVID, לע''מ)
מאה שערים, 1978 (צילום: ELDAN DAVID, לע"מ)

כמו החזון איש והאדמו"ר מבעלזא שהתירו במקרים של פיקוח נפש להשתתף בשמירה ולחימה מפני המחבלים הרצחנים, כך גם הרב הלר התיר לעבוד בביצורים במהלך השבת וחג הפסח בתש"ח.

נאה דורש ונאה מקיים - הרב הלר בעצמו יצא בראש תושביה הדתיים של צפת לעבודות הביצורים, השרה על הסובבים אותו אמונה וביטחון, ועודד את הלוחמים והתושבים המותשים.

אחד הלוחמים מתאר את הפתעתם של הלוחמים שראו בעיצומה של השבת את רבני צפת מבצרים את העיר: "הרב אברהם זיידה הלר ועמיתו, הרב אפרים ויינגוט, הופיעו ביום הראשון של פסח, שחל הפעם בשבת, בבגדי חולין, במקום "קפוטות" ו"שטריימלים" של שבת ומועד, לעשות במלאכת הקודש של הביצורים, בבחינת "נאה דורשים וגם נאה מקיימים". (מתוך ספר "צפת בצבת")

אשה ערביה מוכרת שום בצפת (צילום: הנס פין HANS PIN, לע''מ)
אשה ערביה מוכרת שום בצפת (צילום: הנס פין HANS PIN, לע"מ)
הגדלה
צפת מהאוויר, ב-1970 (צילום: MILNER MOSHE, לע''מ)
צפת מהאוויר, ב-1970 (צילום: MILNER MOSHE, לע"מ)

מפקד ההגנה בצפת מאיר מיברג כתב עליו בזיכרונותיו כי "בפעילותו במלחמה לשחרור צפת ניפץ לחלוטין את המושגים שהיו מקובלים לגבי הדור הישן, ועמד מאחורי הלוחמים בנאמנות מלאה במאבקנו הקשה לחיים ולמוות".

לימים תיאר הרב הלר את הלכי נפשו לאחר פניית המטה בבקשה שיתיר עבודה בחג ובשבת: "בקשה זו שבאה אליי במפתיע, עוררה בי סערת נפש עזה ולבטים קשים; מימיי לא עמדתי בפניי הצורך להכריע במהירות כה רבה בשאלה כבדת-משקל ורבת-אחריות כזו, אחריות הלכתית חמורה של רב בישראל, להורות ליהודים כי יעשו שבתם וחגם חול ולצאת לעבודה...".

יומיים לאחר קום המדינה, ולאחר שנמלטו תושביה הערבים של צפת כשהם מותירים אחריהם את כל רכושם, פשטו רבים מתושביה היהודים של צפת על הבתים הנטושים של עשירי צפת הערבית, ובזזו את רכושם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מאה שערים, 1981 (צילום: HERMAN CHANANIA, לע''מ)
מאה שערים, 1981 (צילום: HERMAN CHANANIA, לע"מ)

הרב הלר הגיב בחריפות ובזעזוע לנוכח מעשי בני קהילתו, ובתגובה יצא בגילוי-דעת פומבי.

"אחים יקרים וחביבים!

"עם שחרורה של עירנו הקדושה, כשליבנו מלא הלל והודיה להשם יתברך על גאולתנו ופדות נפשנו, אנו מלאי צער וכאב על אשר לא הצלחנו להתעלות עם השעה הגדולה הזאת ולהימנע מכמה תקלות חמורות וחזיונות מבישים שנתגלו בחיינו.

"... לצערנו הרב, נמצאים אנשים החושבים שהותרה הרצועה חס וחלילה.. בכיבוש הארץ עם יהושע, נמצא רק איש אחד שנכשל ולא התגבר על יצר הביזה, ואילו כאן נמצאו עשרות אנשים אשר לא ידעו לשלוט ביצרם, ומבלי להתחשב עם קדושת השבת יצאו לשלול שלל ולבוז בז בעצם יום השבת. וכמה מכאיב ומצער הדבר, אשר בנינו היקרים היודעים ללחום בגבורה ובמסירות נפש למען העם והארץ, אינם יודעים לשלוט ביצרם ולשמור על קדושת השבת וקדושת המוסר היהודי.

"אחים יקרים! ידענו לעמוד בגבורה ובכבוד בניסיון המצור, נדע גם לעמוד בניסיון השחרור! הרב א.ז הלר הרב א. ויינגוט".

יתן ה' שנקדש שם שמים כרב הלר, וימליץ טוב בעדינו תחת כסא הכבוד.