אאא

דף קכג

א.      רב יוסף שרי לטלטל בשבת מחט שבורה כיון דחזי להוציא קוץ, ומותבינן 1. מחט שבורה טהורה, ודחי דאין לדמות טומאה דבעינן כלי מעשה לשבת דחזי לה, ולרבא הקושיא דלגבי שבת אסור מכיון שלענין טומאה לא הוי מנא. 2. מחט נקובה נאמרה רק לגבי טומאה, ודחי דאיירי בגולמי, אבל מחט שבורה נזרקת כיון דאינה כלי.

ב.      אסובי ינוקא 1. לרב נחמן אסור מאפיקטוזין, ודחי דהכא היינו אורחיה. 2. לרב ששת שרי כמו מחט לקוץ, ודחי דהתם דפקיד ואינו תיקון.

ג.       כשגזרו גזירת כלים התירו רק ג' כלים, והתירו ג' פעמים, ולבסוף הכל שרי מלבד מוקצה מחמת חסרון כיס דאסור כגון יתד של מחרשה. ומפרשינן 1. לאביי מלאכתו להיתר לצורך גופו, מקומו, מלאכתו לאיסור לצורך גופו, ובשתי ידים. 2. לרבא מלאכתו להיתר, מחמה לצל, מלאכתו לאיסור לגופו ומקומו, ובשני בנ''א.

ד.      השמועות באיסור מוקצה 1. מטלטלין מדוכה רק אם יש בה שום, ודחי מחמה לצל. 2. האיסור לטלטל עלי זהו רק מחמה לצל, או דנשנית בימי נחמיה וקודם התרת כלים. 3. אמרינן דנשנו קודם התרת כלים: סידור קנים של לחם הפנים שאינו דוחה שבת, ודחי דלאו דווקא משום דבקצת זמן לא מתעפש. 4. מקלות להפשטת הפסח, ודחי דאפשר בידו. 5. אין לטלטל גלוסטרא, ודחי משום כלי הבית בחצר. 6. מדוכת שום, ודחי דאתי כרבי נחמיה דבעי תשמישו המיוחד.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

א.    הקושיות על היתר טלטול מחט שבורה עבור קוץ (2)

ב.    המחלוקת באסובי ינוקא, ומ"ט (2)

ג.     ההתירים לאחר גזירת כלים (2)

ד.    השמועות באיסור מוקצה (6)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com